אמא ואבא, אתם פשוט מדהימים!
עברו שנים רבות מאז שצעדנו לראשונה בעולם הזה, וכל צעד ושעל היה כרוך במדריכים המופלאים שאותם אנחנו מכנים "ההורים שלנו". למי שעדיין לא הבין – יש כאן פוסט תודה שלא השקענו בו בשום יחסי ציבור, אבל בהחלט מגיע לכם! אז מה אנחנו רוצים לומר לכם? כל מה שבראש שלנו.
תודה על כל הנסיעות לחוגים
תודה על כך שלקחתם אותנו לכל החוגים הקיימים בעולם. גם אם לא הצלחנו לנגן בפסנתר, או לצייר כמו פיקאסו, מאוד נהנינו מהנסיעות:
- שעות חכות באוטו כש"המורה לא מגיע"
- ולא משנה כמה עצמאיים נראו הגלגלים – תמיד היה זה "ההורים עם הרכב החמוד".
- הערות בונות על מה עשינו לא נכון בשיעור האחרון, ולא, הקווים לא היו ישרים.
תודה על סבלנותכם האינסופית
שום הורה לא נכנס לתפקיד מבלי להכין את עצמו למבחן סבלנות. כולנו יודעים:
- הקול של הילד משתנה בשעות הערב: "אני לא רוצה לישון!"
- אתם הייתם אמהות ואבות וגם פסיכולוגים ברגעים קשים.
- לעתים הרגשתם כמו טייסים עם ילדים בקוקפיט, והיו רגעים שיצא לכם "לרדת לנחיתת חירום".
ולבעיות אג'נדה נוספות שלכם…
הבנתם שהקניות לאמצע השבוע ידרשו תיאום דרך מכתב!"
אולי בשלב מסויים נבין אתכם?
אז אולי גם הגיל יביא איתו הבנה, ובסוף נבין כמה זמן ומאמצים השקעתם למעננו. כשנעבור את השלב “אני חושב שאני יודע הכל”, אנו בוודאי נמצא את עצמנו חוזרים לדפדף באותן תמונות:
- ים של חופשות משפחתיות
- בתי הקפה שבהם חיכתנו בסבלנות לעוף המטוגן
- ואפילו המומים באולמות אירועים תוך כדי פרצי ריקוד משפחתיים.
אז הורים, אתם פשוט אדירים!
נראה שככל שאנו מתבגרים, אנחנו מבינים שמה שעשו בשבילנו לא היה ממש "ככה", אלא היה מלא באהבה ותשוקה. על כך עשינו מכתב תודה – כי כל מה שאתם תומכים בנו בו, נשאר איתנו כמו כוכבים בשמים. אז תודה על הכל, ואף פעם אל תשכחו שאת הבלתי אפשרי ברכבים – זה הילד שלכם, ובזמן הקרוב, אולי נקנה לכם רכב חדש במקומו.
אז לסיום
אהבתכם אינה נמדדת רק במילים, אלא בכל רגע ורגע. אתם המדריכים שהRareab את חיינו, ובכך עשיתם את הטיול שלנו לבלתי נשכח. תודה על כך שאתם ההורים שלנו – זה כל כך שווה את המאמץ!
